יש עסקים עם חוזים של חצי מיליון שקל שלא יכולים לשלם משכורות בסוף החודש. יש עסקים שמרוויחים 30,000 שקל בחודש אבל לא יכולים לקנות חומרי גלם כי הכסף עדיין לא נכנס. זה לא סיפור של עסק כושל - זה סיפור של תזרים מזומנים שלא מנוהל. הירידה החדה ביותר בשיעורי ההישרדות של עסקים מתרחשת בין שנת הפעילות השנייה לשלישית - בדיוק הנקודה שבה עסקים מתחילים לגדול, ההוצאות עולות, והתזרים נתקע.
הפער בין "רווחי" ל-"יש לי כסף"
עסק יכול לסגור חודש עם רווח של 20,000 שקל ובו זמנית להיות עם חשבון בנק באפס. כי הלקוחות משלמים תוך 60 יום, והספקים דורשים תשלום מיידי. כי חלק מההכנסה תקועה במלאי שעדיין לא נמכר. הפתרון: תחזית תזרים פשוטה של שלושה חודשים קדימה. מתי נכנס כסף, מתי יוצא כסף. ואם יש חודש שבו היציאה גדולה מהכניסה - לדעת את זה מראש.
כרית מזומנים — לא מותרות, הישרדות
עסק שאין לו כרית מזומנים של לפחות שלושה חודשי הוצאות קבועות חי על סף תמיד. אם ההוצאות הקבועות של העסק הן 15,000 שקל בחודש, הכרית צריכה להיות לפחות 45,000 שקל. העסקים שעוברים שנים קשות הם אלה שיכולים לשרוד חודש שלא הרוויחו.
גביה אקטיבית — לא "לחכות שישלמו"
גביה אקטיבית זה לא להיות תוקפני - זה להיות עקבי. חשבונית יצאה - תזכורת נשלחת אחרי שבוע. לא שילמו אחרי שבועיים - שיחה טלפונית. לא שילמו אחרי חודש - הפסקת שירות עד לתשלום. העסקים שמאבדים הכי הרבה כסף הם אלה שנותנים ללקוחות לדחות תשלום ללא השלכות.
תנאי תשלום לספקים — לנהל, לא רק לשלם
עסק שקונה במזומן ומוכר באשראי הוא עסק שחונק את עצמו. הפתרון: לנהל משא ומתן עם הספקים על תנאי תשלום. לבקש 30 יום. לבקש 45 יום. לא כל ספק יסכים, אבל אלה שכן - יכולים להציל את התזרים.