כמה פעמים אנחנו שומעים "תעשה מדיטציה, תנשום, חשוב להיות מאוזן"... אני הולך לומר פה דעה לא מוכרת - לפחות לא שמעתי הרבה מדברים על זה. זאת מחשבה שעלתה בי באחת הריצות.
אני די בטוח שבכל אחד ואחת מאיתנו מסתתרת "חיה רעה" - איך שלא תקראו לזה. לכל אחד מאיתנו יש צד קצת "אפל". האם צריך להרגיע אותו? למה לא לתת לו להשתחרר?
כלב רועה בלגי בתוכנו
חשבו על כלב רועה בלגי שסוגרים אותו כל הזמן בבית. לא מוציאים אותו לטיולים, לא פורקים לו אנרגיה. במקום זה נותנים לו חטיפים ואומרים לו "די, כלב טוב, אל תנבח." כלב כזה כנראה יהיה לא מאוזן, ודווקא הוא יהיה מסוכן לסביבה. לעומת זאת, עם עבודה נכונה ופריקת אנרגיה פיזית ומנטלית, רועה בלגי יכול להיות כלב מדהים וממושמע.
אז למה לנסות להפוך בלגי לפינצ'ר? צריך רק לדעת לנתב את הדרייב שלו למקום הנכון.
וכך גם אנחנו.
לתת מקום לצדדים פחות חיוביים
לפעמים כולנו מרגישים כועסים, מתוסכלים, שכל מה שבא לנו זה לקלל את הממשלה, את העולם, את החברים. ובמקום זה אומרים לנו לקחת כמה נשימות. אבל לא תמיד הנשימות עוזרות. אולי לכמה דקות.
מה שאני אומר במילים פשוטות - להתייחס לריצה כפריקת אנרגיה לחיה שבנו.
רוצו כשאתם כועסים על כולם. רוצו מהר אם צריך, עד שתתעייפו. רוצו ותחשבו, רוצו ותקללו - כל מה שצריך. כי דווקא אחרי הריצה יכול לקרות קסם.
השקט
לפעמים כל מה שאנחנו מחפשים זה קצת שקט. אחרי שנתנו פריקה למוח שלנו ולרגשות - דווקא אז יקרה שקט. השקט הזה יכול ללוות אותנו במהלך כל היום, או לעזור לנו ללכת לישון רגועים ועייפים יותר.
לא תמיד אתם צריכים להרגיש משהו רע כדי לרוץ חזק. לפעמים יש בנו חיה עם חיוך קצת רשע, שמרגישה שבא לה לעשות משהו. גם אז רוצו - רוצו עם חיוך. רוצו איך שהחיה רוצה.
לסיכום - שחררו את החיה לחופשי. אל תנסו כל הזמן לאלף את המוח. מדיטציה וכל שאר הדברים חשובים, אבל גם לתת פריקה חשוב. אל תפחדו - רוצו כדי לפרוק. שחררו את הצד הרע או השובב שיש בכם.