לרוב כשמדובר על ספורטאים אנחנו מדמיינים בראש אנשים שחיים בריא, אוכלים כמו שצריך, מקפידים לשתות מים, להזין את הגוף בחומרים טובים - לא כך? אומנם לא נהוג לדבר על זה, אבל כן, יש ספורטאים שמעשנים. אומנם התופעה הזאת מהצד נשמעת ונראית לא הגיונית, אך היא קיימת. אז אם אתם מעשנים שעושים ספורט - לא משנה כמה - הכתבה הזאת תראה לכם שאתם לא לבד, ונבין בפשטות למה זה קורה.
אנשים רבים משקיעים מאמצים כדי לשמור על כושר, שאמור לתרום לגוף שלנו. לכן מפתיע לחשוב כי בין ספורטאים קיימים גם מעשנים. מצד אחד אנחנו הולכים צעד קדימה וצעד אחורה: ספורט שעוזר לחיזוק הגוף, למערכת החיסונית, לסיבולת לב-ריאה - ומצד שני סיגריות שעושות בדיוק ההפך.
למה ספורטאים מעשנים?
כמה שזה ישמע מוזר, אני מצליח לראות דמיון בין עישון לבין ספורט. נתחיל בזה שעישון ממכר - כך גם ספורט. ספורטאים ירוצו ויתאמנו בכל מזג אוויר. יש בשניהם משמעת: לעשן בחום של 40 מעלות או במבול מטורף, ללכת לקיוסק ב-23:00 כי הבנת שחסרה לך סיגריה לפני השינה - כן, זה "ספורט" לא פשוט להיות מעשן.
"הפיצוי"
רוב הזמן כשהייתי מעשן הייתי מתאמן הכי הרבה - זה היה סוג של פיצוי אחד על השני. "אם אני מעשן - אז אלך לרוץ כדי לנקות את עצמי ולדאוג לגוף." אני בטוח שזאת מחשבה שעוברת לא רק לי.
פעם אחת לא אשכח - איזה מירוץ לילה בתל אביב שסיימתי, והייתי מת לסיגריה. עד שמצאתי מישהו שמעשן וביקשתי ממנו - קלטתי רצים בכל מיני פינות שסיימו עכשיו 10 ק"מ, יושבים ומעשנים כאילו זה סבבה. קיבלנו מדליה לפני רגע - אז כמובן שאפשר לעשן. מבינים את האבסורד? מתחילים לעשות כושר כדי לפצות על העישון, ובסוף עושים כושר ומפצים את עצמך עם סיגריה.
בתכלס - זאת פשוט התמכרות
ספורט זאת התמכרות בריאה ועישון זאת התמכרות לא בריאה. ההתמכרות לניקוטין היא הסיפור. כשאנחנו עושים ספורט, אנחנו משחררים דופמין - אחד החומרים שמעודד התמכרות. גם עישון משחרר דופמין, אך הסיגריה מכילה גם ניקוטין שהוא החומר הממכר.
בין אם אתם ספורטאים או לא, מעשנים או לא - תדעו שזה קורה. ואם יש לכם שיח פנימי קשה על התופעה הזאת, אתם לא לבד. זה שיח של הבנה ומודעות גבוהה למה שאתם עושים. מתישהו יגיע השלב שתחליטו לנסות להפסיק - ואולי תכשלו. אבל אז תחליטו שוב, ומתישהו גם תצליחו.
---
רוצים לדעת עוד על התמכרות לניקוטין ואיך ספורט יכול לעזור? השאירו פרטים ונחזור אליכם.